גזר דין בתיק ת"פ 2749-11-10

הנאשם שבפני נותן את הדין בגין ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, בניגוד לסעיף 499(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977; מסירת ידיעות כוזבות, בניגוד לסעיף 243 לאותו חוק; נסיון לקבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיפים 415(1) ו-29 לאותו חוק.

על פי המתואר בכתב האישום, במהלך חודש 09/09, קשר הנאשם קשר עם אחר, שזהותו אינה ידועה, להעלים את רכבו מסוג הונדה סיוויק, וזאת במטרה לדווח על הרכב כגנוב ולזכות בכספי הביטוח, שלא כדין. בהתאם, הגיש הנאשם תלונה במשטרת ישראל לפיה הרכב נגנב, ביודעו שהידיעה שמסר - כוזבת.

השתלשלות הדיון

כתב האישום הוגש כשנה וחודשיים לאחר ביצוע העבירה, בחודש 11/10.

ביום כו' תשרי תשע"ב - 24/10/11, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו יודה הנאשם בכתב האישום, יורשע וישלח לחקירת שירות המבחן, כאשר התביעה ציינה כבר במעמד זה, שעמדתה העונשית תהיה מאסר בפועל.

ביום ט' סיון תשע"ב - 30/05/12, הוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם. התסקיר מפרט את נסיבותיו האישיות - כבן 38, נשוי, אב לילדה קטנה, תושב ירוחם, לאחר 12 שנות לימוד במגמה מקצועית של חשמל. שירת בצה"ל באופן חלקי בלבד. כיום, לומד במכללת "ספיר" במכינה קדם אקדמית במסלול רוח וחברה, ואף מתנדב בחברת "אמבולנס הנגב - רפואה דחופה".

הנאשם עובד כמנהל משמרת בחברה בתחום האנרגיה, הוצגה לשירות המבחן חוות דעת טובה ממקום העבודה, וכן מחברת האמבולנס בה מתנדב. עוד הוצגה לשירות המבחן חוות דעת חיובית אודות הנאשם מאת סגן ראש הרשות המקומית בה מתגורר (עירית ירוחם).

הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן וסיפר כי פעל לביצוע העבירה על רקע "משבר כלכלי". שירות המבחן התרשם, כי הנאשם בעל מערכת ערכים נורמטיבית ואורח חיים תקין, אם כי לעיתים מקבל החלטות בפזיזות ובאימפולסיביות. עוד נאמר, כי הנאשם לוקח אחריות מלאה על מעשיו, מתחרט, וכי עצם המעורבות בהליך המשפטי מהווה עבורו מסר משמעותי.

שירות המבחן המליץ להעדיף את ההיבט השיקומי של הנאשם, ואף לשקול ביטול הרשעתו בדין, ובנוסף להטיל עליו עונש של ביצוע עבודות של"צ בהיקף של 350 שעות כדי להעביר "מסר חינוכי ומוחשי".

ביום יד' סיון תשע"ב - 04/06/12, נשמעה פרשת העונש. התביעה  הדגישה את העובדה, כי מדובר בסוג עבירות הקשות לגילוי, כי המדובר במעשה מרמה שנועד להונות את חברת הביטוח, וכי מעשים אלו משפיעים על כלל הציבור בכך שגורמים לעלית מחירי הביטוח. התביעה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי והתחיבות.

ההגנה עתרה לאמץ המלצות התסקיר, תוך שהדגישה שהנאשם "נקלע" לביצוע העבירה ב"פזיזות", כי  עובד ומתנדב בחברת אמבולנסים, מתעתד ללמוד משפטים. בהתאם לאמור בתסקיר, עתרה ההגנה גם לביטול הרשעתו של הנאשם בדין, וזאת למרות שאישר כי הסדר הטיעון לא כלל דיון הנוגע להרשעת הנאשם.

בדברו האחרון, הדגיש הנאשם כי מדובר במעידה חד פעמית, כי מאז ביצוע העבירה התחתן, הפך אב לילדה, כיום עובד באופן מסודר ואף נרשם ללימודי משפטים. הנאשם צין כי "מוכן לכל עונש" ובלבד שלא יפגע בעבודתו ובלימודיו.

דיון  והכרעה

העבירה שביצע הנאשם חמורה ומצביעה על כשל בסיסי בערכים. אין בית המשפט יכול לקבל, כי עבירה מסוג זה מבוצעת ב"פזיזות", או כי הנאשם "נקלע" לביצוע העבירה. המדובר במעשים הדורשים תכנון מדוקדק מראש וגלומה בהם אי הגינות כלפי הציבור ואנטי חברתיות.

צודקת התביעה, כי המדובר במעשים הפוגעים בכלל הציבור, ובין היתר גורמים לעלית מחירי פרמיות ביטוח, שכן חברת הביטוח נאלצת לקחת בחשבון, כי חלק מהמקרים בהם תאלץ לפצות מבוטחיה, מקורם בתביעות כוזבות, במצב בו בעל הרכב נהנה פעמיים - הן ממכירת הרכב לגורם עבריני, והן מקבלת תגמולי הביטוח. עוד מביאים מעשים מסוג זה לבזבוז משאבים וזמן של גורמי החקירה והמשטרה לשוא.

מנגד, אין להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר לפני המקרה ואחריו ניהל, ומנהל, אורח חיים נורמטיבי, עובד למחיתו, מתנדב, הינו אב למשפחה, ולאור העובדה כי מאז ביצוע העבירה, לפני כשלוש שנים, לא הסתבך בכל עבירה נוספת, יניח בית המשפט לזכותו, זו הפעם, כי המדובר בהסתבכות חד פעמית, וכי הפיק הלקחים הנדרשים.

יחד עם זאת, האיזון הנכון בענישה במקרה זה, אינו יכול להתמצות במתווה המומלץ על ידי  שירות המבחן, הן משום שנושא אי-ההרשעה חורג מההסכמה הדיונית בין הצדדים, והן משום שכאמור לעיל, המדובר בעבירה פלילית חמורה המבוצעת לאחר תכנון מראש, ממניעים כלכליים, וכנגדה שומה על מערכות אכיפת החוק, להזהיר הצבור מפני הנאשם ולהציב רף ענישה ברור וחד משמעי.

הפסיקה אף קבעה, כי בדרך כלל העונש הראוי על עבירות מסוג זה הינו מאסר בפועל. וראה לענין זה ע.פ. (ב"ש) 7163/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, שם קבעה כב' ס.נ. השופטת ש. דברת, בנוגע למסכת עבירות דומה, כדלקמן:

העבירה בה הורשע המערער הפכה למכת מדינה ולנסיון להשיג "כסף קל" על ידי הונאת חברות הביטוח, ויש לבער נגע זה. אין בנסיבותיו האישיות של המערער כדי לגבור על האינטרס הציבורי של הטלת מאסר בפועל על עבירות אלה.